חיכיתי שהיא תלך לעבודה, קמתי, התארגנתי והלכתי לבית מרקחת. קניתי ערכה לבדיקת הריון. הגעתי הביתה, עשיתי את הבדיקה וראיתי ששתי הנקודות שצריכות להיות צבועות באדום נצבעו!
התחלתי לבכות, כעסתי, התעצבנתי ובכיתי כ"כ. רציתי להרוג את עצמי. אחרי 2 דקות הצבע בנקודה אחת נעלם וחייכתי חיוך טיפשי שכזה, שמחתי.
***
היום היה לי יום חרא את האמת.
המחזור מאחר לי וכל היום הייתי בבית וקראתי את "בחינת בגרות" שזה ספר על הריונות והפלות וכל מיני כאלה דברים שרק הלחיצו אותי יותר.
גלי הייתה אצלי כל היום ובערב דיברתי עם פרקש, הוא חזר מ"ישיבה" אצל חבר שלו וכששאלתי אותו מה הוא עשה אתמול הוא אמר שגם אתמול היתה "ישיבה". ניתקתי איתו את השיחה והתחלתי לבכות.
כל כך בכיתי שפשוט לא יצא לי קול אז התקשרתי לגלי ודיברתי איתה איכשהו והיא קצת עודדה אותי.
אחכ התקשרתי אליו והוא שאל אותי מה אני רוצה ממנו. אמרתי לו "גם הקטע הזה וגם"... והתחלתי לבכות אז אמרתי לו שנדבר מחר וניתקתי.
אחרי כמה דקות הוא התקשר ואני לא שלטתי בעצמי וכל כך בכיתי. ניגבתי את הדמעות ועניתי לו.
הסברתי לו שאני לא יכולה להתמודד עם זה. שאני חסרת אונים. וכשחבר שלי מתמסטל כל היום זה לא עוזר לי לעבור את עניין האיחור במחזור. הוא מתמסטל ובורח ואני עוברת את זה לבד ועם גלי.
שפכתי את ליבי אליו ואני מקווה שהוא היה רק חצי מסטול ושהוא בכל זאת הבין משהו ממה שאמרתי.
הוא אמר שהוא לא ידע עד כמה זה מפריע לי ושאל "מה עכשיו?" אמרתי לו שהכדור בידיים שלו ויחליט מה לעשות כי לי נמאס.
בסוף השיחה הייתי ממש עצבנית והוא אמר לי שאני לא אהיה עצבנית ושהוא אוהב אותי. אמרתי לו שגם אני אוהבת אותו וניתקנו. ואז אמרתי לעצמי בלב "איזה שקרן" והתחלתי לבכות.
אני לא יודעת מה יש לי אבל בזמן האחרון אני כל הזמן בדיכאון או בוכה. זה מטריף אותי ומשגע לי את המוח.
***
לפעמים בא לי שאני במצב רוח כזה לקחת סמין. אבל אז אני חושבת על פרקש ואומרת לעצמי שאם ככה הוא מתנהג ולא יכול להפסיק אז עדיף לי בכלל לא להתחיל.
יואו, אני לא יכולה ללמוד נהיגה, יש לי חבר שמכור לסמים, אולי אני בהריון, אני בקושי לומדת, אין לי כסף, אני מכורה לסיגריות, אני יושבת בבית בדיכאוןומכל החברות שלי אני יכולה להיפתח רק לגלי. איזה חיים חרא!
והדבר היחיד שמחזיק אותי זה הרצון לחיות, זה המחשבה שיש אנשים טובים בעולם.
***
"ישיבה" זה כשנפגשים כל החברה' אצל מישהו ומעבירים ג'וינט ולג'וינט קוראים "קונוס", למשטרה קוראים "מנאייקים" ומה שמרגישים כשמעשנים מכנים פה "סרט" וגם לתהליך של הכנת הג'וינט או הבנג קוראים "קסס" ולכמות שמעשנים בבנג קוראים "ראש".
ת'אמת, עכשיו, בגלל פרקש אני יותר קרובה לסמים מאשר מקודם. ת'אמת (שוב) אני ממש מתה לקחת שאכטה כבר.
אולי אם יהיה לי אומץ אני אקח בפורים, במסיבה במועדון. אבל אז כולם ידעו כי בטח העיניים שלי יהיו מזה אדומות. אני חושבת שבתת מודע שלי אני אולי עושה את זה כדי שפרקש יותר יאהב אותי.
אני מתה להיות ב"היי", לגלות צבעים חדשים, להזות, לחוש ולהרגיש דברים חדשים ולדעת על מה כולם מדברים...
;){kind=link}