בוכה ומאושרת

זה כל כך משחרר. אפילו שזה כואב לבכות. כואב בלב. אני מתה לבכות. כל כך הרבה זמן לא בכיתי. לא שחררתי את עצמי מהכל. אני די מאופקת בזמן האחרון. אולי זה בגלל שאני שמחה ומאושרת. הפעם האחרונה שבכיתי היתה ביום הזיכרון, אבל באופן רציני היה ששי אמרה שהיא עוזבת לארה"ב.

אני שומעת את השיר "shir queen of rain" ואומרים שם שבבית גדול יש 50 דלתות שאחת מהן מובילה אל ליבך, אבל כנראה שאני עוד לא מצאתי את הדלת הזו. וגם שיש 50 מיטות שאחת מה מובילה אל נשמתך וגם את זו עדיין לא מצאתי וכבר התייאשתי מלחפש אותן...

***

בעקרון אני מזה מאושרת בזמן האחרון, בכלל התקופה, הגיל, הדור, הכל כל כך מתאים עכשיו, הכל כל כך טוב.

אני פשוט מאושרת. לא חסר לי דבר מלבד אוטו. אם היה לי אוטו, הייתי הילדה הכי מאושרת בעולם.

יש לי הורים ואחים וחברים וידידים ומכרים ובית וכלב וחיים והכל כל כך טוב ורק אוטו, אפילו סתם קטן ומכוער חסר לי עכשיו.

כשיהיה לי רישיון מן הסתם אני אסע כל היום. אני אסע לחברות ואפתיע אותן, אסע להופעות, לקניונים, לטיול סתם, לעשות סיבובי פשע בקיבוץ, ניסע לגלעד, לבקר את לי ונעשה חיים.

***

מאז שכתבתי לא עבר הרבה זמן אך הרבה דברים השתנו.

הדבר שהכי מטריד אותי עכשיו הוא ששתי חברות שהיו מאוד קרובות אלי נעלמו לי. נעלמו לי לתוך הסמים.

כפי מעשנת גראס כבר כל יום ואפילו כמה פעמים ביום ושי עישנה אתמול את הג'וינט הראשון שלה ובטוח שהיא תמשיך עם זה.

***

מאז שכתבתי עברו הרבה ימים והרבה דברים השתנו.

הסתפרתי (וגם שרקי, לירי, שי, לי, כפי וגלי)

יש היום לגבי יומולדת

עוד חודש וקצת אני מתחילה ללמוד נהיגה

לא התנשקתי כבר מלפני 4 שבועות שהיינו באילת. אני כבר בקושי זוכרת איך זה, נשבעת לכם.

אני לא יודעת מה קורה עם פנדי, ואני מתחרטת על מה שכתבתי על הפעם הראשונה שלי שתהיה עם בן. אני לא רוצה אותו ב-כ-ל-ל!!!