מה יגידו כולם

כל כך לא בא לי על השבוע הזה, במיוחד לא על היומולדת.

הדר אמרה שדווקא אני צריכה להתלהב בגלל שיש לי את פרקש, אבל כל פעם שאני חושבת על זה אני יותר מתגעגעת ויותר סובלת.

אני לא יודעת איך להסביר את זה, אבל למרות שאני אוהבת אותו ולמרות שהשגתי את מה שרציתי בלי כל קושי אני מרגישה ממש ההיפך ממה שאני אמורה להרגיש.

והוא נותן לי להרגיש הכי טוב בעולם. כל טלפון אני מתפללת שזה הוא וכל פעם זה לא בשבילי.

בלי שום קשר, (בעצם עם קצת קשר) ראיתי היום סרט על ילדה שמתעמלת והיא נגררת לאנורקסיה וכל כך הזדהתי איתה למרות שאני ממש שמנה לידה.

(שניה, הוא התקשר עכשיו וממש ההרגשה שלי השתפרה. איזה יופי, אני אפילו מחייכת עכשיו)

אני כל כך רוצה פעם להיות אנורקסית. זה מושך אותי. פעם הצלחתי ל 3 ימים שלא אכלתי כלום וירדתי 4 קילו. בגלל שהייתי בדיכאון מבן. שקלתי אז בכיתה ז' 41!!!

***

עוד 3 ימים אני בת 17!

עוד יומיים יש הופעה של ג'וני, מחר אני נוסעת להצגה של רן והיום אני רוצה לעשות את זה פעם ראשונה!

חשבתי על זה כל היום, אפילו דיברתי עם גלי והדר על זה והן אמרו לי שזה מהר מדי ושהקשר שלנו עוד לא מבוסס ו... שאני אתחרט על זה. אבל כשאני איתו לבד אני לא יכולה להתאפק ואפילו שזה כואב והכל אני כבר מתה לשכב איתו.

בתכלס הייתי שוכבת איתו, הוא מוכן ורוצה ואני מוכנה ורוצה ויש לנו את כל האמצעים הנדרשים לכך, אבל רק בגלל מה שיגידו כולם אני לא יכולה.

כולם יהיו בשוק שאחרי שבועיים שאנחנו ביחד נשכב. למרות שביומולדת שלי אנחנו חודש...

החלטתי באיזה שיר אני רוצה לשכב איתו "לפעמים" של היהודים. "נץ פורש כנפיים, הסדק נפער, הגבול כמו מיתר..."

עכשיו כבר עשר בלילה והוא לא התקשר. אוף אני מתגעגעת אליו. התקשרתי והוא לא זמין.

***

הקאתי עכשיו, אחרי כל כך הרבה זמן שלא הקאתי סתם מאוכל. הסרט על האנורקסית השפיע עלי. הקאתי אמנם ביום שישי ובשבת יצאנו לפאב והקאתי,  אבל זה היה בגלל אלכוהול... אני אוכלת מזה הרבה. אולי זה בגלל הויטמינים שאני לוקחת. די, אני לא לוקחת יותר!

דיברתי עם שי וגם רשמתי לה מכתב על היחס המנותק שלנו ועל הקשר המתפוגג. מקווה שהיא תבין אותי ותגיב תגובה נורמלית וחיובית.

***

גם כשיש חבר לא הכל מושלם. גם כשיש יומולדת לא הכל מושלם. גם כשיש משפחה וחברים והכל טוב ויפה במובן הכללי לא הכל מושלם. חסרים הרבה פרטים קטנים שמצטברים לבעיות גדולות שבטח בעתיד אני כל כך אצחק עליהם. כשאני אקרא את היומן הזה במלואו בעוד כמה שנים...

וואי, אני בטח אחשוב איזה ילדה מתוסבכת הייתי.

פרקש התקשר. עכשיו אני מלאה באושר. לא יותר מדי, אבל התמלאתי. 

אז לילה טוב, 

שיהיה לי שבוע טוב 

ואני אשתדל לכתוב בקרוב. 

כמה חרוזים? 

(עוד אחד) וכמה נפלא לפעמים לאהוב